מהי עיר בריאה?
המושג "עיר בריאה" נשען על תפיסת העיר כאורגניזם מורכב, חי, נושם, צומח ומשתנה.
הרעיון התגבש בקנדה בשנת 1984 והתפתח לפרויקט ניסיוני של ארגון הבריאות העולמי בסניף האירופי, מתוך רצון לבחון את יישומה של אמנת "בריאות לכל" ברמה המקומית. עד מהרה הפך הפרויקט הניסיוני לתנועה עולמית.
עיר בריאה היא זו בה קיימת מודעות לבריאות כזכות של כל אדם ומחויבות פוליטית לפעול מערכתית לפיתוח הבריאות בעיר. העקרונות ודרכי הפעולה נשענים על שלש אמנות בינלאומיות:
- "בריאות לכל" – אמנה שנוסחה ע"י ארגון הבריאות העולמי במטרה להביא לשיפור מצב הבריאות וצמצום פערים בריאותיים, תוך הדגשת הרפואה המונעת וקידום הבריאות, שותפויות בין מגזרים בחברה ושיתוף תושבים.
- אמנת אוטווה לקידום הבריאות – נוסחה ע"י ארגון הבריאות העולמי ב- 1986 במטרה לגבש אסטרטגיות להשגת "בריאות לכל". המושג קידום בריאות מוגדר כתהליך המאפשר לאנשים להגדיל את השליטה על הגורמים המשפיעים על הבריאות (חברתיים, סביבתיים, כלכליים) ועל ידי כך לשפר את בריאותם. זאת באמצעות מדיניות ציבורית בריאה, יצירת סביבת תומכת, חיזוק מעורבות הקהילה ופיתוח מיומנויות אישיות.
- אג'נדה 21 לפיתוח בר קיימא – נוסחה ע"י האו"ם ב-1992 ואומצה ע"י תנועת הערים הבריאות ב- 1998. עוסקת בדרכים לפיתוח העונה על צרכי הדור הנוכחי מבלי לסכן את צרכי הדורות הבאים. נשענת על עקרונות של צדק חברתי וסביבתי, שימוש אחראי במשאבי טבע והגנת הסביבה.
"עיר בריאה" היא עיר דמוקרטית, לומדת, נגישה, בטוחה, ירוקה ובת קיימא.
"עיר בריאה" היא עיר טובה לתושביה, מטפלת באיכות חייהם ומבטיחה עתיד טוב יותר.
בעיר הבריאה מתקיים תהליך של עבודה משותפת של כל המגזרים - תושבים, ארגונים, עסקים והרשות המקומית, על מנת להבטיח עיר חיה ושטוב לחיות בה.
"עיר בריאה" היא תפיסת עולם ערכית וארגונית. קיימת בה מחויבות של נבחר הציבור לבוחריו, ניהול איכותי משתף, שקיפות, אחריות, כבוד הדדי ועזרה הדדית.
כיצד פועלת עיר בריאה?
לאחר החלטת מליאת מועצת העיר (המועצה המקומית או האזורית), על אימוץ העקרונות ודרכי הפעולה של העיר הבריאה והצטרפות לרשת ערים בריאות בישראל, מתחיל התהליך.
ראשיתו במינוי ועדת היגוי בראשות ראש הרשות או נציגו ומינוי מתאם בריאות עירוני. ועדת ההיגוי מתווה את תוכנית העבודה ועוקבת אחר תהליכי ביצועה, בכל שלבי היישום. מתאם הבריאות מרכז את עבודת הועדה, מתאם בין כל הגופים הפועלים בעירייה ובעיר, יוזם ומאיץ פעילויות ומשמש נציג העיר ברשת ערים בריאות.
כדי לפעול לפיתוח הבריאות והקיימות מתחייבת העיר הבריאה להכיר תחילה את מצב הבריאות של תושביה, לזהות מאפיינים חברתיים כלכליים וסביבתיים הקשורים למצב הבריאות, לזהות פערים חברתיים ובריאותיים למפות את השירותים בעיר ודפוסי השימוש בהם ולבחון האם השירותים הולמים את הצרכים. על בסיס תוצאותיו של מיפוי זה (הפרופיל העירוני), נעשה תהליך משתף של תכנון אסטרטגי לפיתוח הבריאות והקיימות בעיר. מתוכו נגזרות תוכניות עבודה לטווח הקצר והארוך, הן של העירייה והן של שותפיה בעיר.במקביל לתהליך התכנוני, מפעילה הרשות פרויקטים משתפים לקידום בריאות וקיימות בעיר.
רשת ערים בריאות בישראל
רשת ערים בריאות בישראל הוקמה ב- 1990, ביוזמה משותפת של משרד הבריאות ומרכז השלטון המקומי. 4 ערים לקחו חלק בהקמת הרשת – ירושלים, תל-אביב, נתניה ורמת השרון. היום חברים ברשת "ערים בריאות", משרדי ממשלה ארגונים מוסדות ופרטים המעוניינים בקידום הנושא בארץ. הרשת מתנהלת כיחידת סמך במרכז השלטון המקומי ומסתייעת ע"י משרד הבריאות.
הרשת חברה מן המניין ברשת האירופית של רשתות לאומיות, בהנהגת ארגון הבריאות העולמי. במעמד זה זכתה לאחר שעמדה בדרישות: הקפדה על תנאי הצטרפות של ערים לרשת, פעילות לפיתוח יכולות של הערים ליישם את עקרונות "בריאות לכל" ופיתוח בר-קיימא ופעילות במטרה לאפשר החלפת מידע והתנסויות בין הערים החברות.
בכל אחת מהרשויות החברות קיימת מחויבות פוליטית להפיכת חזון "בריאות לכל" למציאות. הרשות מתחייבת לאמץ את העקרונות והאסטרטגיות לפיתוח הבריאות והקימות למען יוכל הדור הנוכחי והדורות הבאים ליהנות מבריאות ואיכות חיים טובה יותר. היא מתחייבת לפעול לשיפור הגורמים המשפיעים על בריאות התושבים- גורמים סביבתיים חינוכיים חברתיים ואחרים. קיימת בה מחויבות לפעול בשותפות עם כל המגזרים בחברה. כמו כן היא מתחייבת לאמץ את דרכי העבודה של העיר הבריאה ולהשתתף בפעילויות הרשת.
ארגונים ומוסדות המצטרפים לרשת מתחייבים לפעול על פי עקרונות "העיר הבריאה" במסגרות שבאחריותם, להושיט סיוע להפעלת רשת הערים הבריאות, לסייע לרשות המקומית בקידום העיר הבריאה הרלוונטית ולהשתתף בפעילות הרשת.